פסק דין בתיק ע"ת 71/01

המערער הורשע בעבירה בניגוד לתקנה 26 (4) לתקנות התעבורה בצרוף סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות המקרה נהג המערער ביום 22.6.00 ברכב צבאי שהוא במצב השולל ממנו את השליטה בדרך או את ראיית הדרך והתנועה בה.

על פי עובדות כתב האישום, שהמערער הודה בהן הוא נרדם במהלך הנסיעה וסטה עם רכבו מהנתיב, ירד ממנו ופגע באבנים שהיו במקום. כתוצאה מהתאונה, נגרם נזק לרכב הצבאי בסך של 9,500 ש"ח.

על המערער הושתו 4 חודשי פסילת רנצ"א בפועל ושלושה חודשי פסילת רנצ"א מותנית למשך שנתיים.

הערעור מופנה נגד חומרת העונש. לטענת בא כוח המערער עונש הפסילה בפועל שהוטל על המערער סוטה באופן בולט מעונשים שהוטלו במקרים דומים.

דין הערעור להדחות. העבירה שאותה עבר המערער, הינה עבירה חמורה ביותר ורק במזל לא הסתיים האירוע בתוצאה חמורה יותר של גרימת נזק לרכבים אחרים או לעוברי דרך.

העונש שהוטל על המערער הינו עונש ראוי ולא מצאתי שבית הדין קמא סטה מהמידה הראויה בהטלת עונש בגין העבירה שבה הורשע המערער. הערעור נדחה.

ניתן היום, ז' בתמוז התשס"א, והודע בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

                                                                                                __________________

                                                                                                סא"ל משה רביד -  שופט

חתימת המגיה:_________________                                     העתק נכון מהמקור

                                                                                                     רס"ן ציון סלמנזדה               

תאריך:______________________                                       ק.      בית        הדין